החלטה בתיק בש"א 5483/06

1.         בפניי בקשה להורות למשיבה לגלות בגילוי ספציפי ולהעביר לעיון המבקשת את התחשיב העומד בבסיס חוק העזר לאשקלון (ביוב) התש"ס-2000 (להלן:"חוק העזר").

2.         המבקשת היא העוררת בתיק העיקרי והמשיבה היא המשיבה לערר.

3.         המבקשת טוענת בתמצית כי התחשיב רלבנטי לשאלות שבמחלוקת ונחוץ לה על מנת להוכיח טענתה לפיה לא היה מקום לחייבה בהיטל ביוב.

לשיטת המבקשת זכאית היא לעיין בתחשיב לאור טענותיה כי מבני ציבור אינם נכללים בתחשיב חוק העזר, וכי במידה ויוכח כי הרשות לא לקחה בחשבון במסגרת התחשיב שטחי בניה מסויימים, אין היא רשאית לחייב בגינם.

            לפיכך, על מנת להוכיח טענותיה מחוייב המציאות כי תעיין המבקשת בתחשיב.

4.         המשיבה טוענת בתמצית כי תחשיב חוק העזר כלל אינו רלבנטי לסכסוך, שכן בטענות המועלות בערר יש להכריע הכרעה משפטית, הנגזרת מלשון החוק ואין לה דבר וחצי דבר עם התחשיב לחוק העזר, שעניינו תעריפי החיוב.

לפיכך, לשיטת המשיבה, יהא בהעתרות לבקשה כדי להכביד ולסרבל ולהביא להרחבה מיותרת של גבולות הסכסוך בין הצדדים.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, וכן בייתר כתבי הטענות שבתיק העיקרי, וכן לאור ההלכה הנוהגת בסוגיית גילוי ועיון במסמכים, החלטתי להעתר לבקשה מנימוקי המבקשת, אשר מקובלים עליי.

6.         אין ספק בליבי בדבר הרלבנטיות של תחשיב חוק העזר, ככל שעסקינן בשלב זה של הדיון בתובענה, שלב ההליכים המקדמיים, וככל שהדבר נוגע לגילוי ועיון במסמך המבוקש.

אין לחסום דרכה של המבקשת מנסיון להוכיח טענותיה והיא רשאית לעשות כן באמצעות איסוף ראיות גם בהליך זה של גילוי התחשיב שהוא רלוונטי לערר [ראה סעיפים 11 ו- 12 לערר, שם נטען, בין היתר, כי החיוב בו חוייבה המבקשת בגין היטל הביוב הינו "חיוב יתר"].

כידוע, שאלת הרלבנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט, ומטרת ההליך לאפשר לבעל דין להיתוודע מראש למסמכים המצויים בידי יריבו, כאשר נקודת המוצא היא גילוי מירבי לצורך חשיפת האמת בסופו של יום.

בנסיבות העניין מצאתי כאמור כי התחשיב אכן רלבנטי לשאלות השנויות במחלוקת ואי חשיפתו יביא לעיוות דין ולפגיעה אנושה בזכות המבקשת למשפט הוגן.

7.         עם זאת, כאמור לעיל, החלטה זו עניינה אך ורק בשאלת גילויו של התחשיב והעיון בו, ואין בה כדי להכריע בשאלת קבילותו, ואף אין בה כדי להתיר חריגת הצדדים מטענותיהם כפי שהן מובאות בכתבי הטענות.

8.         אציין כי לא מצאתי לנכון להתייחס לטענות הצדדים בנוגע לקבלת/דחיית בקשה דומה/זהה בהליכים אחרים בפני ערכאה אחרת, לאור העובדה שאין הן מחייבות כאן וכן לאור העובדה שההחלטה האחרת ניתנה בהליך שונה מזה המתנהל בפני.

9.         אין מקום להיעתר לבקשת המשיבה ולהמתין להכרעה בטענות הסף בטרם תינתן החלטה בבקשה זו.

בעניין זה אין לי אלא להפנות הצדדים להחלטות קודמות בתיק זה, האחת החלטה מיום 30/11/06 הקובעת מועד לקדם ערעור, בו תידון גם הבקשה להארכת המועד להגשת הערר, נשוא בש"א 3916/06, והשניה החלטה מיום 18/1/07 בבקשת המשיבה למתן החלטה בבש"א 3916/06, ולפיה אין מקום לשינוי ההחלטה מיום 30/11/06 והבקשה תידון במועד קדם הערעור.

גישה זו זכתה לתמיכתו של בית המשפט העליון ב רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג ואח' (טרם פורסם). בית המשפט העליון התייחס לסוגיית הגשת בקשות בטענות סף אשר המתנה להכרעה בהן גוררת בעיה מערכתית, ואילו הטיפול בהן במקביל לשאר ענייני התובענה יביא ליעילות וניצול מיטבי של הזמן השיפוטי היקר.

10.        מכל המקובץ - אני מורה על קבלת הבקשה.

המשיבה תגלה בגילוי ספציפי את התחשיב העומד בבסיס דרישתה, בהתאם לחוק העזר לאשקלון (ביוב) התש"ס-2000, ותעביר עותק ממנו לעיונה של המבקשת, הכל בתוך 21 ימים מעת קבלת ההחלטה.